My Hong Kong Adventure!

מי שעוקבת אחרי ואחרי הבלוג שלי, יודעת שיש לי קשר מיוחד לעיר הונג קונג - אחי גר שם

כבר למעלה מ-4 שנים, אז יצא לי כמה וכמה פעמים להזכיר את המקום המעלף הזה,

בעיקר בהקשרי HAUL כאלה ואחרים.

הפוסט הזה יהיה קצת שונה, מכיוון שהפעם לא ביקשתי שיביאו לי מתנות משם,

אלא עשיתי את המסע הרחוק (והארוך) הזה בעצמי!

כדי להכנס לאווירה המתאימה, להלן כמה עובדות קטנות על הונג קונג בחסות ויקיפדיה:

• "הונג קונג מורכבת בסך הכל מ-236 איים קטנים, שהגדול בהם הוא לנטאו והשני בגודלו והמאוכלס ביותר הוא האי הונג קונג.
• משמעות השם הונג קונג בסינית היא "הנמל הריחני". שם זה ניתן לה כיוון שמהנמל בהונג קונג (המכונה כיום אֲבֶּרְדִין) היו מייצאים עצים ריחניים.
• הונג קונג נמצאת בצידו המזרחי של שפך נהר הפנינה ואילו מקאו שוכנת בצידו המערבי. מצפון שוכנת העיר שנזאן שבסין. באזור Cantral שבאי הונג קונג מתגוררים ומועסקים תושבים רבים של המחוז. האזור תלול מאוד ומיושב בצפיפות. כדי להתגבר על מכשול ההר, נבנה לאורך 800 מטרים, דרגנוע Central-Mid Levels, שהוא הדרגנוע הארוך ביותר בעולם. 
• הונג קונג הייתה מושבה בריטית עד 1997, כאשר הושבה לשלטון סיני, לפי הסכם מדיני.
  הונג קונג נהנית ממידה רבה של אוטונומיה תחת השלטון הסיני, וממשיכה לקיים מערכת משפט, מטבע, מכס והגירה משלה, כמו גם נהיגה בצד שמאל של הכביש, כמקובל במושבות בריטיות.
  בנוסף, שמות הרחובות בעיר מושפעים ברובם מהשלטון הבריטי שהיה קיים בעבר.
• להונג קונג אין משאבים טבעיים של ממש, כל המזון וחומרי הגלם חייבים להיות מיובאים אליה.
• הונג קונג מהווה מפגש תרבותי בין תרבות המערב (שהובאה לאזור בעת היה מושבה של האימפריה הבריטית) לבין התרבות הסינית המקומית ובעצם מהווה מפגש בין המודרניזם לבין התרבות המסורתית. מפגש תרבותי זה הביא ליצירה מקורית אמנותית ואדריכלית, המשלב באופן מקורי אדריכלות ואמנות מודרנית עם מסורות קדומות.
• המטבח ההונג קונגי אף הוא מהווה שילוב בין מזרח ומערב. בהונג קונג פועלות מסעדות מסורתיות של מזרח אסיה (דים סם, המטבח הסיני, היפני, ההודי ועוד) מסעדות מערביות (מטבח צרפתי ואיטלקי) ומסעדות פיוז'ן המשלבות בין המטבחים."

המחשבה הראשנה שעלתה לי לראש כשנכנסנו ממש לעיר עצמה הייתה - "זה ממש נראה כמו ניו יורק!", והמחשבה הזו בעצם ליוותה אותי ברוב הטיול, שכן רוב הזמן ביליתי באיזור ה"Central" של העיר, שהוא האיזור שבו גרים ועובדים מירב התושבים של העיר. יש להם אפילו איזור שנקרא Times Square :)

השוני העיקרי בין שתי הערים (לפחות בעיניי) הוא העובדה שהונג קונג בנוייה בעצם על מדרון וניו יורק יותר "שטוחה" בהשוואה אליה. היה לי קצת קשה בהתחלה להתרגל לשיטת ההסתובבות בעיר - היא פחות מסודרת מערים אחרות שביקרתי בהן, כנראה בגלל המבנה והמיקום הייחודיים שלה. יש פה המוני המוני גרמי מדרגות, כולם שונים ודומים, ובאיזשהו שלב הרגשתי שאני בסוג של הוגוורטס :). לטעמי עדיף להתנהל כמה שיותר בתחבורה ציבורית, או פשוט להיות מוכנים להליכה מאומצת עד מאוד ברגל. בניגוד לטיול הקודם שלי באמסטרדם, שם הצלחתי להסתדר בלי בעיה עם מפה פיזית (מנייר), דווקא בהונג קונג אני בהחלט ממליצה להסתובב ולנווט עם אפליקציית Google Maps. היא לא מאוד אינטואיטיבית אבל כשמבינים איך היא עובדת היא מעולה ומאפשרת בחירת מסלולים רגליים או בתחבורה ציבורית!

אני הגעתי לעיר בתקופה מאוד מיוחדת - Chinese New Year, חגיגות השנה החדשה הסינית (השנה היא שנת הסוס למי שתהה), מה שאומר שכל מקום שהלכנו אליו היה מקושט בצורה יפייפיה ומעניינת מאוד, יצא לי לבקר בשוק פרחים ענק ואפילו ראינו מופע זיקוקים מעלף!

 

למרות שהיה יפה עד מאוד, אני ממש לא ממליצה להגיע להונג קונג בתקופה הזו (סוף ינואר-תחילת פברואר) מהסיבה הפשוטה שכל מקום שהלכנו אליו היה מלא עד אפס מקום במאות/אלפי האנשים שהגיע לעיר מסין עצמה לחופשה.

מכיוון שהייתי בחופשה שהתמשכה כ-8 ימים מלאים, יצא שאכלתי בלא מעט מסעדות - חלקן מערביות וחלקן אסייתיות. מבין אלו שאכלתי בהן אני ממליצה על Nha Trang הויאטנמית ו-King's Taste הסינית, כמו גם על Pizza Express ו-Paisano's האיטלקיות. בניגוד לאימי, שנסעה להונג קונג לפני כשנתיים ונהנתה עד מאוד ממאכלי הרחוב שנמכרים ברחבי העיר, אני פחות התלהבתי מהם, אבל בכיכר Times Square יש מול הקניון דוכן קטנטן שמוכר מה שהם קוראים לו Egg Bread והוא בעצם בלילה של וופל אמריקאי שמוכן בתבנית מצחיקה בצורה של כדורים קטנים - מתוק וטעים מאוד!
כשהייתי בעיר, ראיתי בכל מיני מקומות מאכל מאוד משונה ואחרי שחזרתי, הסתבר לי שזהו מאכל רחוב מאוד נפוץ בהונג קונג בשם: Dan-Ta או "טארט ביצים", אשר עליו קראתי לאחר שחזרתי בבלוג "פתיתים". האמת היא שבניגוד לכותב המוכשר, המראה של המאכל הזה לא נראה לי אטרקטיבי במיוחד, ובורה שכמותי בכלל לא זיהיתי שמדובר על קלאסיקה קולינרית. בעוונותי העדפתי לאכול דונאטס ב-Marks and Spencer :).

מאפיין מרכזי בעיניי של הונג קונג הוא - הקניונים! יש בעיר עשרות קניונים להערכתי (הלא מלומדת). נדמה שבכל מקום שבו מתאספים יותר מעשרה אנשים מקימים קניון :). השפע נמשך גם בתוך הקניונים שכן כמעט כל מותג על שאפשר לחשוב עליו מיוצג בצורה כזו או אחרת (אם בחנויות עצמאיות או בחנויות כלבו גדולות). מי שמעדיף בוטיקים קטנים וחנויות קצת יותר ייחודיות, אני ממליצה בחום על סיור ב- Hollywood Road (כן, גם כזה יש שם!)

Hollywood Road

ועכשיו לחלק שמעניין את כולכן - איפור בהונג קונג!

כמו ברוב המדינות, גם בהונג קונג קיימת חלוקה בין איפור יוקרתי ואיפור ״דראגסטור״. בקטגוריית האיפור היוקרתי שלא נמכרים בארץ נכללים מותגים כגון: Clé de Peau, Tom Ford, Makeup Forever, NARS, Shu Uemura, Origins, Bare Minerals, Deborah Lippmann ,Laura Mercier, Benefit ואותם ניתן להשיג בבתי הכלבו הגדולים כמו למשל: Lane Crawford או Harvey Nichols, ובקניון Langham Place.
להכנס לחנויות הכלבו הייתה חוויה - פתאום פרושים בפניי מותגים שעד אז ראיתי רק באינטרנט, פשוט מחכים שאבוא לקנות אותם! זו כמובן גם הייתה טיפה בעיה - צריך לבוא לפה עם תוכנית בזבוזים ברורה ותקציב הדוק, אחרת קל מאוד להתפתות ולצאת פה בנזק רציני. כפי שאתן בוודאי יכולות לדמיין, יצא שהשארתי בהונג קונג הון לא קטן :). 

למרות שמאוד נהניתי להסתובב בין כל החנויות המהממות האלו, מירב הקניות שלי נעשו דווקא בחנויות SASA, שמרכזות הרבה מאוד מותגי "דראגסטור" אבל משלבות גם מוצרי High End. החנויות האלו נפוצות מאוד בעיר, ויש הרבה מאוד מהן פזורות בכל רחבי הונג קונג.
בתוך חנויות SASA עצמן, קיימת גם חלוקה נוספת בין מותגים מערביים והמותגים האסייתים. בין המותגים המערביים ניתן למצוא את: רבלון, לוריאל, מייבלין, מקס פקטור, Olay, קליניק, אסתי לאודר וכדומה. המותגים האסייתים היו רבים וברובם לא היו מוכרים (לי לפחות ;), ביניהם התלהבתי בעיקר מהמוצרים של Majolica Majorca (שנמצאים בכל סניף כמעט), Tony Molly (שמצאתי רק בחנויות מעטות אבל ישנה חנות קטנה בתצפית המקסימה של העיר ה-Peak, שגם בה, כן ניחשתם, יש קניונים) JILL STUART, SK-II, Shu Uemura ועוד ועוד. חנויות נוספות בסגנון של SASA הן: Watsons ו-Bonjour שלהן פחות סניפים ברחבי העיר והן פחות "כייפיות" מ-SASA :).
השוס פה הוא כמובן המחירים שזולים במקצת מאלו בארץ (מחירי המבצע בארץ כמובן), אבל יותר מזה, ישנם מוצרים מסויימים שמושקים באסיה שלא קיימים בארה"ב או באירופה, או מוצרים חדשים שמושקים תחת שמות שונים (למשל, גלוסי ה-Elixir של מייבלין נקראים שם Lip Polish, והם מעולים אגב), ובכלל מוצרים חדשים שמושקים בארה"ב מגיעים לכאן הרבה לפני שמגיעים לישראל. בנוסף, מי שמכירה ואוהבת את המותג הקוריאני Etude House, תשמח לשמוע שישנה חנות שלמה שלהם באיזור Causeway Bay. דרך אגב, ל-SASA יש אתר שעושה משלוחים גם לישראל, אומנם עם דמי משלוח מרגיזים במקצת של 18$ אבל זה עדיין זול יותר מכרטיס טיסה להונג קונג!

מכיוון שאני טיפוס שאוהב להיות מוכן ומסודר, לפני הנסיעה עשיתי "מחקר" מעמיק בנוגע למותגי האיפור שנמכרים בהונג קונג, ואפילו הכנתי לעצמי דף מסודר שבו היו רשומות כל החנויות לפי המותגים עם הכתובות הרלוונטיות (למי שרוצה עותק, להלן לינק). לכן חיכתה לי הפתעה נעימה כשהגענו לקניון Langham Place ובנוסף לחנויות של Makeup Forever, Laura Mercier, NARS ואפילו חנות של מייבלין, חיכתה לי גם חנות קטנטנה של NYX! זו לא חנות עצמאית אלא חלק מחנות גדולה יותר בשם LOG-ON. המחירים לא יקרים במיוחד אבל לא מקבילים למחירי ארה"ב. מכיוון שלא היה לי הרבה זמן לצערי, הדבר היחיד שקניתי שם היה שני עפרונות ג'מבו בגוון Milk, הבסיס הלבן האהוב עלי :).

בגזרת הלקים, מצאתי חנות חמודה בשם Cher2 שיש לה כמה מיקומים בהונג קונג. זו לא חנות רגילה שנמצאת על הרחוב עצמו, וכדי למצוא אותה צריך להכנס לתוך בניין מגורים ולעקוב אחר השילוט. הסיבה שבכלל מצאתי אותה היא בגלל שחיפשתי איפה לקנות את המייבש והבסיס האהובים עלי של חברת Zoya. מסתבר שמלבד Zoya הם מוכרים שם גם OPI ,Cuccio, China Glaze, Essie, Orly ועוד, וכולם במחירים סבירים עד מאוד: לקים של Zoya שעולים בארה"ב 8 דולר אמריקאי, עלו לי כ-36 ש"ח ובאתר שלהם ראיתי שלקים של Essie עולים כ-30 ש"ח בלבד, אז שווה לעשות מאמץ ולמצוא את החנויות שלהם.

בנוסף לאיפור וטיפוח, חובבות האופנה מאוד יהנו בהונג קונג, כל בית אופנה שמכבד את עצמו מפגין פה נוכחות, ומכיוון שיש בכל פינה קניון יש מבחר עצום של חנויות מכל הסוגים והמינים!

כפי שכתבתי, רוב הטיול שלי נערך במרכז, באיזור העסקי של העיר, אבל גם יצאתי מהעיר בשלוש הזדמנויות שונות.
המקום הראשון היא העיירה סטנלי, שהיא מעיין עיירת קיט חמודה שנראית שונה עד מאוד מהעיר עצמה. ממש היה נראה שהגענו לריביירה הצרפתית!
בנוסף לנוף המהמם, יש בסטנלי גם שוק מוצלח מאוד שלמרות הדימיון הפיזי לשוק הפשפשים (זה שוק מקורה די צפוף) המוצרים שבו ממש לא דומים. באחת החנויות קניתי ארבעה (כן, ארבעה) תיקי יד של "מעצבים" בפחות מ-400 ש"ח, ממש משתלם.

בנוסף, ביקרנו גם בשני מקומות סמוכים להונג קונג - העיר שאנזן שבסין ובאי מקאו. 

אל שאנזן נסענו בכמה אוטובוסים (אחרי שהוצאנו ויזות לסין בארץ), והגענו לעיר חמודה שבה בעיקר בילינו בפארק מעניין שנקרא - Window of the World, שבו כל מיני אתרים מכל רחבי הגלובוס שבנויים במיניאטורות (כמו מיני ישראל, אבל ענק!). בנוסף, ישנו קניון ענק בעיר שבו 8 קומות של חנויות, במבנה שנראה כמו דיזינגוף סנטר, אבל שוב - ענק! ובו ניתן למצוא הרבה מאוד חיקויים, בעיקר של תיקי מעצבים, כיסויים לטלפונים ועוד. מכיוון שהגענו באחד מימי החג, לצערי רוב החנויות היו סגורות (אבל כמובן שבכל זאת יצאתי עם שני תיקים וארנק :).

ביום לפני האחרון נסענו למקאו - אי קטן במרחק שעת נסיעה במעבורת מהונג קונג. אם הונג קונג הייתה בעבר תחת שליטה בריטית, מקאו הייתה בעבר מושבה פורטוגלית ואחד הסממנים הכי בולטים לכך הוא השילוט באי, שמוצג בשלוש שפות שונות: פורטוגזית, אנגלית וסינית.

יש שלוש אטרקציות מרכזיות (לטעמי לפחות) במקאו - העיר העתיקה ובה למשל השרידים של קתדרלת St. Paul's ומדרחוב מלא חנויות ובוטיקים מעניינים, מלונות הפאר עם אולמות הקזינו שלהם והחלק שהכי עניין אותי - פארק הפנדות! (אומנם יש רק שתי פנדות, אבל הביקור היה מגניב בכל אופן :).

למי שרוצה עוד מידע על חגיגות מיוחדות, תערוכות ואירועים שמתקיימים בעיר, אני ממליצה לבקר באתר Sassy Hong Kong שמתעדכן כל יום, יומיים במתרחש בעיר.

מכיוון שהפוסט יצא קצת מפלצתי, החלטתי לפצל אותו ואת הקניות שלי אפרסם בפוסט נפרד. אבל לסיום, הנה טיזר קטן...

מקווה שנהניתן מהפוסט, אני מאוד נהניתי לכתוב אותו ולשחזר את הטיול שלי.

האם יצא לכן לבקר בהונג קונג? מה חשבתן על העיר המעניינת הזו?